בתי אבות בישראל

מתי נדע שהגיע הזמן להעביר את יקיריכם לבית אבות?

אחת ההחלטות הקשות שרבים מאיתנו נאלצים להתמודד איתה, היא ההחלטה להעביר בן משפחה מבוגר לבית אבות.

היא מלווה ברגשות מעורבים של הקלה מצד אחד, אך גם של אשמה וחששות לגבי איכות החיים החדשים של בן המשפחה ורמת הטיפול שיקבל.

פעמים רבות בני משפחה משקיעים מאמצים רבים על-מנת להשאיר את הקשיש לחיות בביתו זמן רב ככל האפשר.

אך כאשר מצבו הרפואי או הקוגנטיבי של המבוגר מאותת על כך, או שנסיבות מסוימות משתנות, על המשפחה לחשב מסלול מחדש ולשקול את אפשרויות הדיור המוגן העומדות בפניהן.

אז מה הם השיקולים העיקריים והסימנים לכך שהטיפול הביתי אינו מספק יותר?

1. נסיבות בריאותיות

מבוגרים הסובלים ממחלות המצריכות השגחה רפואית צמודה או טיפול סביב השעון יקבלו מענה רפואי וסיעודי טוב יותר בבתי-אבות, המעסיקים צוות רפואי מיומן ומוכשר, שיודע לתת את הטיפול לו זקוק כל דייר.

אנשים הנמצאים בשלבים מתקדמים של אלצהיימר או דמנציה, זקוקים לרוב גם הם לטיפול אינטנסיבי, הכולל האכלה, החלפה, רחיצה, הלבשה ולעיתים אף הזזה ממקום למקום. גם הם יקבלו מענה טוב יותר לצרכיהם במסגרת של דיון מוגן.

תאונות, נפילות ופציעות בבית, שהולכות ונהיות תדירות יותר, הן סימן לכך שהמבוגר אינו בטוח יותר בביתו שלו, ושהשגחה צמודה הינה הכרחית. תאונה בבית מהווה סכנה גדולה יותר עבור אדם מבוגר, שפציעתו תהיה כנראה חמורה יותר מזאת של אדם צעיר, והחלמתו תהיה קשה ומורכבת יותר.

2. מידת העצמאות של הקשיש

היא שיקול קריטי בהחלטה, והיא מתייחסת ליכולתו לבצע פעולות יומיומיות באופן עצמאי. מאחזקת הבית, בישול וקניות, ועד לשמירה על היגיינה אישית, רחצה, הגעה לשירותים, ואף הגעה לטלפון במצב חירום. גם היכולת ליטול את התרופות הנכונות ובמינונים הנכונים באופן עצמאי יומיומי היא חשובה.

3. יכולת הטיפול של הקרובים

היכולת של קרובי המשפחה לטפל באדם מבוגר היא שיקול מכריע גם כן בהחלטה האם להעבירו לבית אבות. הטיפול בקשיש כרוך באחריות גדולה, בשעות רבות, במאמץ נפשי ופיזי משמעותי, והוא לעיתים אף דורש הכשרה רפואית.

בני זוג מוצאים את עצמם פעמים רבות מתקשים למלא את הצרכים של אהובם המבוגר, בשל גילם המתקדם או בשל מחלות שהם בעצמם סובלים מהם. מצבם הרפואי עלול להידרדר גם כן עקב הקושי הפיזי והנפשי הכרוך בטיפול במישהו אחר.

ילדים של קשישים הם לרוב בעלי משפחות משלהם, קריירה, לימודים וחיי חברה. על-אף תחושות האשמה, והרצון לאפשר להורה להמשיך לחיות בביתו, על הילד לשאול את עצמו האם וכיצד הטיפול בו משפיע על חייו.

האם הטיפול גורר מתח נפשי וירידה במצבו הפיזי? האם חיי המשפחה והחברה נדחקים הצידה? האם הילד חש מרמור כלפי ההורה בו הוא מטפל? כל אלו מהווים סימן מובהק לכך שנדרשת עזרה נוספת בטיפול בבן המשפחה.

4. שיקולים כלכליים

לפעמים השירותים הרפואיים והטיפולים הביתיים התכופים שאנו שוכרים עבור המבוגר עולים יותר ממגורים בבית אבות.

ולסיכום,

בסוף יש לזכור שלשאלה האם להעביר בן משפחה מבוגר לבית אבות אין תשובה נכונה או לא נכונה. ההחלטה תלויה בגורמים רבים ובראשם הצרכים של הקשיש והיכולת של בני המשפחה למלא אחר הצרכים האלה.

בתי אבות מספקים אינטראקציה חברתית, מעטפת רפואית מקצועית והשגחה מסביב לשעון. לכן, על-אף התחושות הקשות שמלוות לפעמים את התהליך, אסור לשכוח שהעברתו של אדם מבוגר לדיור מוגן יכולה להיות עבורו המפתח לשיפור איכות החיים שלו, לבריאות טובה יותר ואף להארכת ימים.