דיור מוגן

השלב הראשון והחשוב מכל בעיניי חיה הוא היכרות מעמיקה עם לקוחותיה. בזכות כך, מאבחנת חיה את הצרכים, הדרישות והציפיות של האנשים ומציעה עבורם רשימה ממוקדת של המקומות העשויים בעינייה להתאים להם. מתוך הרשימה חיה מסבירה על כל מקום בפירוט, מצרפת המלצות מדיירים ומציירת תמונת מצב מציאותית ואמיתית על כל מקום.

ההבדל בין דיור מוגן לבית אבות הוא בבחינת ההתאמה לסוג האוכלוסייה. במרבית המקרים, הדיור המוגן מתאים לקשישים המסוגלים לתפקד באופן עצמאי ומעוניינים במסגרת תומכת ובסביבה חברתית. בית האבות לעומת זאת, מציע שירות רפואי וסיוע על בסיס קבוע, ובהיקף רחב יותר.

עלות המגורים במתחם דיור מוגן משתנה ממקום למקום ונקבעת בהתאם לרמת המקום, גודלו, מיקומו והמתקנים הקיימים בו. בנוסף, העלות נקבעת בהתאם לשירותים בהם מעוניינים הדיירים. למשל: ישנם דיירים אשר אינם מעוניינים בנקיון הדירות שלהם ועושים זאת בעצמם, ואילו ישנם כאלה המרחיבים את התשלום וכוללים בו שירותי נקיון, כביסה וכו'.

ההבדלים בין דיור מוגן יוקרתי לדיור מוגן רגיל מקורם ברמת החיים לה זוכים הדיירים. דיור מוגן יוקרתי הוא לרב מתחם גדול מימדים המציע למתגוררים בו שפע מתקנים ההופכים את חייהם לתוססים ונוחים במיוחד. למשל: בריכות, חדרי כושר, סדנאות מגוונות ועוד. הדיור היוקרתי מציע יחידות דיור משופצות ומעוצבות, לצד מתקנים משוכללים וחדישים. יחד עם זאת, כמעט בכל סוגי הדיור המוגן מוצעים מתקנים ופעילויות פנאי, אך תדירות הפעלתם ורמתם משתנה ממקום למקום.

דייר בדיור מוגן הוא כל אדם המתגורר בדירה בדיור מוגן ומלאו לו 60 שנים. לעיתים ישנם דיירים הגרים עם בני או בנות הזוג בדיור המוגן.

חוק הדיור המוגן שנכנס לתוקף בשנת 2015 מחייב את כל בתי הדיור המוגן לקבל רישיון ממונה שהוצב לשם כך ממשרד הרווחה. דיור מוגן חייב בחידוש רישיון כל כמה שנים. הרישיון ניתן לאחר שנבדק הדיור המוגן והוא עומד בתנאים שונים שנועדו להבטיח את זכויות הדיירים ואורח חייהם. החוק מגן על דיירים מפני דיור מוגן שפועל כשלא כחוק או ללא רישיון, או במקרה שך הפרת תנאים. לכן, חשוב בבחירת דיור מוגן לוודא כי לדיור המוגן יש רישיון בתוקף.

המפקח הוא אדם שהוצב לתפקיד על ידי משרד הרווחה והוא בודק כי הדיור המוגן פועל לפי התנאים המתאימים.

כאשר נכנסים לגור בדיור מוגן חותמים הדיירים ובעלי הדיור המוגן על הסכם שתפקדו לפרט את התשלומים לשיכון בדיור המוגן, ואת התנאים של הדייר. בחלק של התשלומים מפורטים דמי השכירות, המקדמה, הפקדת פיקדון חלקי ועוד. בהסכם מפורטים גם השירותים שניתנים לדייר הכוללים שירותים שונים לרווחת הדייר, טיפולים סיעודיים, ושמירה על זכויות הדייר במקום גם בהיעדרות ממושכת ועוד. את ההסכם מנסחים במספר שפות – כך שלדיירים יהיה קל להבין אותו. חשוב לקבל העתק של ההסכם לאחר החתימה.

מחלקה סיעודית מוקמת בדיור מוגן שבו 250 דירות לפחות. במקרים של ריבוי דיירים ניתן לדיירים להתאשפז במחלקה ולקבל בה טיפול סיעודי.

לא. בעל הרישיון להפעלת דיור מוגן אינו יכול לגבות כספיים מהדיירים שאינם כלולים או צוינו בהסכם ההתקשרות שחתמו שני הצדדים

בכל הסכם נותן הדייר פיקדון לשמירת הדירה. בעל הרישיון לא יכול לקבל סכום שעולה על 7 אחוזים מהפיקדון או 70 אלף שקלים לפני הסכום הנמוך. קבלת פיקדון גבוה יותר, נעשית לפי בחירת בעל הרישיון להפעלת דיור מוגן.

אם הדייר החליט לסיים את הסכם ההתקשרות, או שבעל הרישיון להפעלת הדיור המוגן החליט להפסיק את הסכם ההתקשרות, יושב הפיקדון לדייר. השבת הפיקדון נעשה בסמוך להשבת הדירה על ידי הדייר.

לא. חוק הדיור המוגן אוסר על גביית דמי ביטול מהדיירים.

במקרה של פינוי הדייר מסיבות בריאותיות או סיבות אחרות יפונה הדייר רק עם הודעה על סיבת הפינוי והודעה מראש של 90 יום, במקרים שונים יכול הדייר להאריך את תקופת ההודעה מראש. חשוב לציין כי הפינוי חייב להיות בתיאום עם בני המשפחה.

דייר בדיור מוגן יכול לשכן ביחידת הדיור שלו מטפל סיעודי מטעמו, וזאת אחרי שהדייר קיבל לכך את אישור הנהלת הדיור המוגן, ואישור של הצוות הרפואי שמאשר שהוא זקוק לשירות הסיעודי. חשוב לדעת שבית הדיור המוגן רשאי לסרב לבקשה זו והדבר תלוי בנסיבות המשתנות.

ועד דיירים הוא ועד שמוקם על ידי הדיירים והוא הוקם על מנת לשפר את שירותי השיור המוגן. הועד יכול כל דייר להשמיע את כולו ולקבל מידע על במגורים במקום ועל כל עניין. השתתפות בישיבות הוועד היא הזדמנות מעולה להכיר אנשים חדש ולהיות חלק מהנעשה במקום. הועד פתוח בפני הדיירים והוא מתכנס אחת לחודשיים.

לפי הנוהל חייב הדיור המוגן לספק תעסוקה עבור הדיירים. התעסוקה כוללת פעילויות העשרה, ספורט ותרבות, תוך שהתכנים נקבעים בהתייעצות עם ועד הדיירים ועם שיתוף השר לאזרחים ותיקים.

לכל דייר תהיה תעסוקה מתאימה בשעות הבוקר מחוץ לדיור המוגן , לפחות חצי יום. בנוסף, פעילויות חברה הן חובה לפי החוק ועליהן להתקיים בכל שעות היום ובשעות סבירות. שעות הפנאי של הדייר תלויות בו והן נתונות לבחירתו. בין הפעילויות:  יציאה ללימודים, לחוגים, להתעמלות, לסרטים, להצגות, למופעים, לסיורים, למוזיאונים, לנופשונים, מועדון חברתי , חוגים ופעילויות במתנ"סים, ומסגרות אחרות בקהילה, או בילוי אחר של שעות הפנאי.