מתמודדים עם אתגרי הגיל השלישי? 7 שאלות חשובות לפני בחירת בית אבות סיעודי

בחירת בית אבות סיעודי לבן משפחה הינו צעד משמעותי שישפיע רבות על הטיפול בו, על איכות חייו ועל משפחתו. בשל כך, חשוב לעשות את הבחירה באופן מושכל ולשאול את השאלות החשובות ביותר לפני קבלת ההחלטה.
מתוך הניסיון המקצועי רב השנים שלנו וההכרה בחשיבות הבחירה והשפעותיה, אספנו לכם בכתבה זו שבעה פרמטרים שחשוב במיוחד לבדוק לפני בחירת בית אבות סיעודי. אנו מקווים שהמלצותינו יעזרו לכם לבצע את הבחירה הנכונה עבור יקירכם.

מטפלת בבית אבות סיעודי עוזרת לאישה בגיל השלישי

1. האם בית האבות מוכר ומפוקח על ידי משרד הבריאות?

אנחנו מאמינים שזוהי השאלה הראשונה והחשובה ביותר שחייבת להישאל ולהיבדק בעת בחירת בית אבות סיעודי ציבורי או פרטי: הוא חייב להיות מוכר ומפוקח ע"י משרד הבריאות ולהציג רישיון בתוקף. הכרה ופיקוח אלו מבטיחים שהמוסד אכן עומד בסטנדרטים המחמירים של משרד הבריאות בכל הנוגע לטיפול רפואי, מצבת כוח האדם שבו, רמת המזון שמוגש לדיירים ואיכותו, רמת הבטיחות בו, עמידתו בתקני בנייה ובטיחות אש וכן ניקיון ותחזוקה.
בנוסף – כדי שהקשיש שמוגדר סיעודי או תשוש נפש יוכל לקבל סיוע במימון השהייה בבית האבות סיעודי הנקרא – "קוד משרד הבריאות" – בית האבות חייב להיות מוכר ע"י משרד הבריאות. 

2. האם בית האבות הסיעודי עומד בדרישות משרד הבריאות בכל הנוגע להרכב הצוות הטיפולי ולעמידתו בתקן כוח האדם הנדרש ע"פ חוק?

לפי הוראות משרד הבריאות, בכל בית אבות סיעודי חייב להיות
רופא – לפחות כמה פעמים בשבוע – שיהיה אחראי על המעקב הרפואי השוטף בדיירים, שינוי והתאמת תרופות, אבחון בעיות רפואיות וטיפול במצבי חירום.
לגבי אחיות מוסמכות – ההוראה היא שבכל שעה ביממה יהיה צוות של אחיות מוסמכות וכן צוותים סיעודיים שיסייעו להן בעבודות היומיומיות של הטיפול השוטף בדיירים.
בנוסף, הצוות הטיפולי חייב לכלול גם צוותים פרא-רפואיים, כגון: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ותזונאים קליניים ובנוסף גם עובד/ת סוציאלי לתמיכה נפשית בדיירים ובמשפחותיהם ולסיוע בעניינים ביוקרטיים.
חשוב לברר גם אם צוותים אלו עוברים הכשרות מקצועיות והשתלמויות תקופתיות.

3. אלו שירותים רפואיים, סיעודיים ופרא רפואיים ניתנים בפועל?

– מעקב רפואי שוטף הכולל בדיקות שגרתיות וכן מעקב קפדני למחלות כרוניות.

– נוכחות של רופאים מומחים בתדירות גבוהה.

– הקפדה על חלוקת תרופות סדירה ובזמן.

– מתן טיפול רפואי במקרה חירום ופינוי מהיר לבית חולים.

– טיפול מקצועי בפצעי לחץ ופצעים כרוניים.

– טיפול סיעודי של פעולות יומיומיות (רחצה, הלבשה וכדו') ותמיכה בניידות.

– הקפדה על ההיגיינה האישית ועל סביבתו של כל דייר.
– זמינות לתמיכה נפשית.
– בבתי אבות סיעודיים שיש בהם מחלקות מיוחדות לתשושי נפש חשוב לבדוק האם הדיירים מקבלים טיפולים מיוחדים המותאמים לירידה קוגניטיביים והאם קיים עליהם פיקוח מוגבר למניעת סיכון עבור עצמם.

4. מהי איכות התזונה ועד כמה יש הקפדה על מתן אוכל בריא שתומך בטיפול בדיירים?

כפי שכבר ציינו מקודם, בית אבות סיעודי המפוקח ע"י משרד הבריאות נדרש להעסיק תזונאי/ת קליני/ת, שיפקח על הרכב התפריט של כל דייר ויתאימו למצבו הבריאותי.
חשוב לברר האם ניתנות שלוש ארוחות עיקריות ביום ועוד שתי ארוחות ביניים והאם המזון משלב בתוכו חלבונים, פחמימות, שומנים טובים, פירות וירקות.
האם מי שזקוק לאוכל רך או לאוכל טחון – אכן מקבל אותו?
האם מי שמתקשה לאכול לבד מקבל סיוע בהאכלה?
האם הצוות הסיעודי מקפיד שהדיירים ישתו מספיק נוזלים לאורך היממה?
האם יש הקפדה על שעות קבועות ומסודרות של הארוחות?
האם הדיירים מקבלים אוכל חם שמוגש להם בצורה אסתטית ומכבדת?

דוגמה שנתקלנו בה במהלך עבודתנו על חשיבות ההקפדה של התאמה אישית בתזונה:

אברהם בן השמונים ושבע הינו דייר בבית אבות סיעודי הסובל מסוכרת, מלחץ דם גבוה ומנטייה לעלות במשקל. עם כניסתו לבית האבות תוכנן עבורו תפריט אישי ע"י דיאטנית קלינית מוסמכת של המוסד. היא התאימה לו תפריט יומי דל-נתרן ודל-סוכר, אך עשיר בירקות, סיבים ובחלבון.  לגבי שתיה התזונאית המליצה שאברהם ישתה במהלך היום מים או תה צמחים, אך לא מיצים ממותקים או משקאות מוגזים. בנוסף היא דרשה שמזונו יבושל במעט שמן ויתובל עם מעט מלח.
בבדיקות דם שעבר אברהם לאחר תקופה של כחודשיים הסתבר שרמת הסוכר שלו התייצבה, הוא הפחית כ-3 ק"ג ממשקלו העודף ונראה אנרגטי וחיוני.

5. כיצד נראים חדרי המגורים וכן המרחב הציבורי של בית האבות?

חדרי המגורים

בבית אבות סיעודי יש חדרים פרטיים, זוגיים וחדרים גדולים יותר היכולים להכיל עד 4 דיירים. בכל חדר צריכים להיות: מיטה סיעודית מתכווננת עם מעקה, ארון אישי, שירותים ומקלחת (פרטיים או משותפים) ולחצן מצוקה.
חשוב לבדוק גם אם החדרים נקיים, מאווררים, מוארים בצורה מספקת ומתוחזקים היטב.

המרחב הציבורי

המרחב הציבורי בבית אבות סיעודי צריך להיות בטוח לדיירים ונעים  לשהייה בו. יש לבדוק אם המרחב הציבורי כולל חדר גדול ומרכזי להתאספות הדיירים לפעילויות שונות, האם הוא מואר בתאורה טבעית ביום ובתאורה נעימה לשעות החשיכה והאם עיצובו ביתי  ואסתטי.
חדר האוכל המשותף צריך להיות מרווח דיו לדיירים הנעים בכיסא גלגלים ומומלץ שיהיו שירותים סמוכים ונגישים קרוב אליו.
כמו כן, צריך שיהיה בבית האבות חדר פעילויות תרבות וחברה המיועד לחוגים, הרצאות וכדו', מצויד במגוון אפשרויות תעסוקה ובילוי וכן בית כנסת, ספרייה וכדו'.
לדעתנו, מומלץ שבנוסף למרחב הפנימי יהיה בבית האבות גם מרחב חיצוני של חצר או גינה, כדי שהדיירים יוכלו לצאת ולשאוף אוויר צח. ושמרחב זה יהיה נגיש לכיסאות גלגלים והליכונים, עם אמצעי בטיחות כגון: מעקות ותאורה מספקת, שבילי הליכה נוחים וצמחייה מרגיעה.

6. מה מידת השקיפות של המוסד עם המשפחות ועד כמה הן מעורבות בתהליכי קבלת החלטות?

משמעותו של עיקרון השקיפות הוא, שהמשפחה מקבלת באופן שוטף מידע עדכני ואמין על מצבו הבריאותי, הנפשי והסיעודי של קרוב משפחתם. בית האבות אמור לדווח למשפחה על כל שינוי במצבו, בתרופותיו, על נפילות או פציעות ועל כל הטיפולים הרפואיים והפרא רפואיים שהוא מקבל.
חשוב לציין, שהמוסד הוא זה שצריך ליזום את העדכונים.
כמו כן, יש לברר האם קיימת מדיניות להתייעץ עם המשפחה ולשתף אותה בקבלת החלטות משמעותיות בטיפול בבן המשפחה, כשהמטרה היא להפוך את המשפחה לשותפה פעילה בטיפול.

דוגמה לחשיבות מעורבות המשפחה בתהליך הטיפולי:

מרים, בת 77 נכנסה לגור בבית אבות סיעודי. אשת הקשר בין המוסד למרים היא בתה חנה.
לפני הכניסה למוסד, הוזמנה חנה לפגישה עם מנהלת בית האבות, העובדת הסוציאלית, הדיאטנית והאחות הראשית. הן הסבירו לה בפירוט את ההתנהלות במקום ויחד איתה הגדירו את המטרות הטיפוליות של אמה. בנוסף קיבלה הבת את מספרי הטלפון של אנשי הצוות הקבועים של אמה.
פעם בחודש נשלח לתמר דו"ח במייל על מצבה של האם שכולל סקירה רפואית ונפשית של האם, דיווח על התנהגותה, מצב רוחה והשתתפותה בפעילויות השונות. במידה ויש שינוי רפואי או התנהגותי – רופא המוסד או מישהי מצוות האחיות מעדכן אותה על כך. כל שלושה חודשים מוזמנת חנה הבת לדיון עם אנשי הצוות על עדכון התוכנית האישית של אמה. בפגישה מחליטים יחד על המשך ההתנהלות עם אמה ועל שינויים במידה ויש צורך לעשותם. בשיחה איתה מסרה לנו חנה שהיא מרגישה שותפה מלאה בטיפול באמה, שהצוות מתייעץ איתה ומכבד את דעתה.

7. עלות השהייה בבית האבות והאם ניתן לקבל מימון וסיוע כספי?

עלויות בתי אבות סיעודיים תלויות באם הם פרטיים או ציבוריים, ברמת השירותים המוצעים בהם, במיקומם הגיאוגרפי ובמצבו הרפואי והנפשי של הקשיש.

כדי להקל על הקשיש ומשפחתו את הוצאות המגורים והטיפול בבית האבות הסיעודי, קיימות כמה אופציות שנועדו להפחית את העלות:
– קוד משרד הבריאות – סיוע כספי הניתן ע"י משרד הבריאות לקשישים שמוגדרים כסיעודיים או כתשושי נפש. סכום הסיוע נקבע לפי קריטריונים רפואיים וכלכליים ומכסה חלק גדול מעלות השהייה במוסד, כשהמשפחה של הקשיש צריכה להשתתף בסכום שנותר.
– מימון באמצעות קופות החולים – סיוע כספי הניתן ע"י קופת החולים של הקשיש, כשסכום ההשתתפות תלוי במצב הקשיש ובזכאות שמעניקה קופת החולים שלו.
– מימון פרטי – ישנם מקרים שבהם הקשיש אינו זכאי לסיוע כספי מהמדינה או מקופת החולים שלו ואז המשפחה היא זו המממנת את השהות בבית האבות.

חשוב להדגיש שבבחירת בית אבות סיעודי מומלץ לבצע סקר שווקים בין בתי האבות הרלוונטיים, להשוות את עלות השהייה, ולבדוק את אפשרויות המימון. בנוסף, כדאי לברר אילו שירותים כלולים במחיר החודשי ועל אילו שירותים יש לשלם תוספת, וכן האם ניתן לשלב בין מקורות מימון כמו הביטוח הלאומי, קופת החולים או ביטוח פרטי.
אם אתם זקוקים לליווי מקצועי, ייעוץ אישי או עזרה בתהליך ההשוואה והבחירה של בית האבות – אני כאן בשבילכם, ואשמח לסייע לכם לקבל החלטה מושכלת ונכונה עבור יקיריכם.

האם המאמר עזר לך להבין את הנושא?
לשיחת ייעוץ והכוונה ללא עלות למציאת בית אבות ליקיריכם

חייגו 072-395-1175

או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן