איך מתמודדים עם מצבי בדידות בגיל השלישי?
כל אחד מאתנו חווה מפעם לפעם בחיים בדידות, אך אין ספק שמדובר בחוויה שגוברת עם ההתבגרות ומתרחבת בקרב בני הגיל השלישי. למרבה הצער, קשישים רבים חשים בדידות, עצב ומחנק כחלק בלתי נפרד משגרת יומם. לתופעה נפוצה זו מרכיבים ומניעים רבים. קראו במאמר שלפניכם על הסיבות לחוויית בדידות בקרב קשישים והדרכים להתמודד עמה ולשנות את המצב.
- חיה רמתי
- עודכן לאחרונה בתאריך: נובמבר 6, 2023
בדידות מהי
ניתן להגדיר בדידות כפער המתקיים בין מידת רצונו של האדם לחוות מערכות יחסים חברתיות לקשרים שהוא מממש מבחינה חברתית בפועל.
יש לציין שבדידות שונה מבידוד חברתי. בעוד בידוד חברתי נוגע לכמות האובייקטיבית של מערכות יחסים חברתיות בהן האדם מעורב, הרי שבדידות משקפת את תפיסתו הסובייקטיבית של אדם על חייו.
מכאן שאדם עשוי בהחלט לחוות בדידות גם אם נראה שהוא מוקף אנשים, ולחילופין להיות מסופק מבחינה חברתית אפילו אם שיש לו רק מספר מצומצם של קשרים חברתיים. ניתן לומר, שהפן החיובי של הבדידות הוא שמדובר בחוויה המניעה את האדם לחפש אחר קשרים חברתיים חיוניים ולהתרחק מאינטראקציות בלתי מספקות.
תופעת הבדידות בקרב קשישים בישראל
על אף שבדידות בקרב בני הגיל השלישי מהווה תופעה החוצה גבולות של מדינות ותרבויות, מסתבר שמדינת ישראל נמצאת במקום השני בעולם בכמות הקשישים הבודדים. על פי נתונים שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, 32% מאוכלוסיית הקשישים בני 65-74 דיווחו שהם חשים בדידות מדי פעם ואף לעתים קרובות. בקרב גילאי ה-75 ומעלה, חלה עליה בשיעור תחושת הבדידות לכדי 42%, ואילו באוכלוסיית הקשישים שאינם נשואים, לרבות רווקים, גרושים ואלמנים, נמצא כי 55% חווים את עצמם כבודדים.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור חוויית הבדידות גבוה יותר בקרב קשישות ביחס לקשישים (43% לעומת 27%), וכי התופעה נפוצה יותר בקרב קשישי המגזר הערבי מאשר במגזר היהודי (60% מול 34%). הבדלים בשיעור הבדידות קיימים גם בין קשישים דתיים (אשר 45% מהם מדווחים כי חשו בודדים), מסורתיים (בקרבם דיווחו 40% מהאוכלוסייה שחוו בדידות), וחילונים (שרק 29% מעידים על עצמם שהם מרגישים בודדים). המחקרים מראים גם כי קיימת זיקה בין חוויית הבדידות בקרב קשישים, לבין בריאות ירודה, יכולת כלכלית נמוכה ותחושת דיכאון.
ייעוץ והכוונה למציאת בתי אבות, דיור מוגן ומוסד סיעודי
חייגו ו 072-395-1175
או השאירו פרטים:
סיבות עיקריות לתחושת בדידות בקרב קשישים
באורח החיים המודרני והתובעני הרווח, אצל רבים מאתנו חלה התרחקות טבעית מבני משפחתנו הקשישים. אנו מוצאים את עצמנו עסוקים בשלל פעולות שונות, מה שבסופו של יום לא משאיר די זמן לתקשורת עם הבן המשפחה האהוב. לעומת זאת רבים מהקשישים, מצדם, כבר אינם פעילים מבחינה תעסוקתית, לא מקיימים סדר יום קבוע, ובעקבות זאת אינם נפגשים על בסיס יומיומי עם אנשים אחרים וגם נוטים לחוש פחות פרודוקטיביים.
בנוסף, רבים מהקשישים מתאלמנים, ונותרים בבדידותם לאחר שבני הזוג עמם חלקו את מרבית חייהם הולכים לעולמם. מדובר במצב שלא קל להסתגל אליו בכל גיל, על אחת כמה וכמה אצל קשישים שעשויים להתקשות ליצור קשרים חברתיים חדשים, או למלא את שגרת יומם בפעילויות ותוכן משמעותי. בהקשר זה יש לציין שלא רק פטירתם של בני הזוג משפיעה על חוויית הבדידות בקרב קשישים, אלא שמטבע הדברים, רבים מבני הגיל השלישי מתמודדים עם אובדן של אנשים רבים ויקרים מקרב החוג החברתי והמשפחתי בני דורם.
השפעותיה הבריאותיות של הבדידות בגיל השלישי
תופעת הבדידות אמנם אינה מחלה, אך עלולה בהחלט ובסבירות גבוהה לגרום לדיכאון ולהוביל להזנחה עצמית, שממנה הדרך לחלות הנה קצרה ביותר. מחקרים שנעשו בנושא, מצביעים על כך שנבדקים שתפשו את עצמו כבודדים סבלו יותר מעייפות, ירידה באיכות השינה ומכאבים כרוניים. עוד נמצא קשר בין חוויית בדידות לבין יתר לחץ דם, שיבושים באיזון ההורמונלי וחיסוניות מופחתת.
כמו כן, המחקרים המדעיים בתחום גילו כי קשישים בודדים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בדמנציה ובאלצהיימר ביחס לבני גילם שנהנים מחוויה מספקת מבחינה חברתית. בנוסף, נמצא כי קשישים בודדים מועדים לירידה בהתנהגויות בריאותיות, כמו הקפדה על אכילה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה.
השפעות נפשיות הכרוכות בחוויית הבדידות בקרב קשישים:
לחוויית הבדידות ישנן השפעות נפשיות מרחיקות לכת אצל כל אדם, על אחת כמה וכמה בקרב קשישים. כך למשל, נמצא כי חוויית בדידות קשורה לפגיעות קוגניטיביות, כדוגמת מחלות אלצהיימר ושיטיון, כמו גם לתחושות מצוקה ותסמינים דיכאוניים, וזאת עד כדי מחשבות והתנהגויות אובדניות. חוקרים בכירים מתחומי בריאות הנפש השונים סבורים כי בדידות מתמשכת הגורמת להופעתם של תסמינים דיכאוניים, מקשה על יצירת קשרים חברתיים חדשים ושימור מערכות יחסים קיימות. על כן, הדיכאון נובע מחוויית הבדידות אך גם מגביר אותה, עד שנוצר מעגל קסמים שלילי, שעלול להחריף את הבעיה. זאת ועוד: מסתבר שתחושת הבדידות מעלה לא רק תסמיני דיכאון, אלא גם חרדה, לחץ ופחד מביקורת שלילית, וכן פוגעת באופן משמעותי בהערכה העצמית.
התערבויות טיפוליות שנמצאו יעילות להפחתת תחושת הבדידות
מחקרים רבים שנערכו בנושא, איתרו את דרכי ההתמודדות היעילות ביותר להפגת תחושות הבדידות בקרב בני אדם בכלל וקשישים בפרט. אחת הדרכים נוגעת לשינוי תפיסות חברתיות שליליות ועכבות פנימיות ביצירת קשרים חדשים, תוך הפחתת רגשות אשמה הנוגעים למצב הבדידות וחיזוק הרגשת השליטה של האדם בחייו. בתוך כך שמור מקום חשוב גם לשיפור מיומנויות חברתיות, כמו לקיחת יוזמה, טיפוח מערכות יחסים קיימות, ניהול שיחה ועוד. היבט משמעותי נוסף הנו הרחבת הרשת החברתית והתמיכה אותה מקבל הקשיש, כאשר השתלבות בפעילויות תרבות וחברה כמו גם עשייה התנדבותית, מפחיתים את תחושות הבדידות בקרב העוסקים בהן. עוד נמצא במחקרים כי קשישים שהשתתפו בקבוצות טיפוליות, חוו הפחתה בתחושת הבדידות, ואף נהנו מהארכה בתוחלת חייהם ועלייה ברמת בריאותם.
יוזמות, מסגרות וגופים לאומיים לטיפול בבעיית הבדידות בקרב קשישים בישראל:
לאור התפשטותה של תופעת הבדידות בקרב קשישים וחשיבותו המוסרית והאנושית של הטיפול הנאות בסוגיה, קמו גופים לאומיים רבים במטרה לסייע לאוכלוסיית הקשישים. כך למשל, קיים מיזם משותף למשרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי וארגון ה"ג'וינט" שייעודו להפחית את תחושת הבדידות בקרב בני הגיל השלישי. במסגרת זו פועלות תכניות סיוע רבות לקשישים ברחבי הארץ, ומתקיימות קבוצות מונחות, פעילויות אקדמיות בשיתוף סטודנטים ופרויקטים שונים של ליווי אישי. בנוסף, מופעלים בישראל 163 מרכזי יום לקשיש מטעם משרד הרווחה והשירותים הציבוריים, ולמעלה מ-700 מועדונים חברתיים, בהם מתקיימות פעילויות תרבותיות מגוונות. בחלק מהמועדונים מחולקות ארוחות חמות, וניתנים שירותי הסעה לקשישים המבקרים בהם. קהילות תומכות מהוות דרך טיפול נוספת, המספקת מענה לצרכיהם החברתיים של הקשישים ומעלה את ביטחונם האישי. בנוסף, קיים סיוע מיוחד שניתן לקשישים ניצולי שואה בישראל, הכולל מועדונים חברתיים, סדנאות ייעודיות וקבוצות טיפוליות.
כיצד יכולים בני משפחתו של הקשיש לסייע לו להתגבר על הבדידות
לפעילות המשפחתית המשותפת עם הקשיש תרומה משמעותית ומרכזית בכינון אורח חיים מספק, עשיר ומלא יותר עבורו. ימי הולדת, אירועים בבתי ספר ובגנים של נכדיו, הסתייעות בקשיש לצורך שמרטפות ובילוי זמן איכות משפחתי משותף הם רק חלק מהדרכים בהן ניתן להיות יחד ולמגר את הבדידות.
פעילות חברתית או אפילו גופנית משותפת במסגרת המשפחה הגרעינית או המורחבת היא דרך נהדרת נוספת לתמוך בבני הגיל השלישי במשפחה. ניתן גם להדריך את קרובי המשפחה הקשישים על מנת לסייע להם לפתח מיומנויות טכנולוגיות, שיאפשרו לו להשתתף בקבוצות וואטסאפ משפחתיות, ולקחת חלק בתוכנות תקשורת כדוגמת skype או אפילו ברשתות החברתיות.
הדרכת הקשיש לגבי פעילויות עצמאיות להפגת הבדידות
ישנן פעילויות שונות שיכולות לסייע לקשיש לשפר את מצבו הנפשי גם באופן עצמאי. כך למשל, ממצאים מחקריים מצביעים על יעילות תרגול מדיטציה כדרך להפחתת בדידות בקרב קשישים, שגם תורמת לרווחה נפשית כללית ולירידה ברמתן של מצוקות רגשיות.
רעיונות נוספים שיכולים לסייע כוללים תרגולן יוגה, האזנה למוסיקה, פעילות גופנית והתנסות ביצירה, ופעילויות מרגיעות נוספות שתורמות למצבו הנפשי של הקשיש. בנוסף, ישנן אפשרויות רבות הטמונות באינטרנט מבחינה תקשורתית, כמו רשתות חברתיות כלליות או ייעודיות לבני הגיל השלישי, ואף אתרי הכרויות המותאמים לקשישים. אפשרות נוספת וערכית הנה פעילות התנדבותית שיכולה לתת סיפוק רב ומשמעות לקשישים שעוסקים בה.
לסיכום, כל אחד ואחת מאתנו יכולים להתעורר יום אחד בו נמצא את עצמנו בעמדת ה"קשיש הבודד", לכן, וגם כדי לשמור על דמותנו המוסרית, כדאי שנתחיל את השינוי כבר היום לדאוג לקשישים שלנו ולחנך את ילדינו לביחד!