מה מציעים השירותים המתקדמים היום בבית אבות לתשושי נפש
בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בכל הנוגע לטיפול בתשושי נפש, דבר הבא לידי ביטוי בשינויים רבים בגישה הטיפולית בהם.
בכתבה זו נסקור את השירותים המתקדמים המצויים כיום בבית אבות לתשושי נפש ונמליץ לכם מניסיוננו על מה לשים לב בבחירת בית אבות לבן משפחתכם תשוש הנפש.
- חיה רמתי
- עודכן לאחרונה בתאריך: מאי 8, 2025
תשושי נפש - הגדרה
תשושי נפש הינם קשישים הסובלים מירידה קוגניטיבית ונפשית משמעותית ומתמשכת, שנגרמת בדרך כלל ממחלות ניווניות של המוח, כגון: אלצהיימר, דמנציה או פרקינסון.
הגדרת משרד הבריאות בישראל לתשוש נפש היא:
"אדם מבוגר (בדרך כלל מעל גיל 65) אשר סובל מירידה קוגניטיבית משמעותית שמתבטאת באובדן זיכרון, קושי בהתמצאות בזמן ובמקום, בלבול, ירידה בשיפוט ובקבלת החלטות, התנהגות חריגה ובלתי תפקודית, שינויים חדים במצב הרוח, חרדה מוגברת, שוטטות, חוסר שיתוף פעולה וכן בצורך בהשגחה תמידית".
נתונים על תשושי נפש בישראל
נכון לשנת 2022, מספר החולים בדמנציה בישראל, לפי נתוני קופות החולים, הוערך בכ-110,000 קשישים.
שכיחות הדמנציה נוטה לעלות עם הגיל:
השכיחות בקרב בני 65 ומעלה – היא כ-6.4%.
השכיחות בקרב בני 85 ומעלה – היא כ-22%.
ההערכות הסטטיסטיות קובעות, שעם העלייה בתוחלת החיים, מספר החולים בדמנציה בארץ צפוי לשלש את עצמו עד לשנת 2050.
לאור הנתונים הללו, מערכת הבריאות והרווחה צריכה להיערך בהתאם ולדאוג לפיתוח שירותים מותאמים ומתקדמים לאוכלוסיית הקשישים וביניהם תשושי הנפש וכן לתמיכה מספקת במשפחותיהם.
ההבדל בין קשיש תשוש נפש לבין קשיש תשוש גוף הוא, שאצל תשוש נפש הבעיה אינה רק יכולת התפקוד הפיסית הבעייתית, אלא בנוסף לה הוא סובל מבעיה תפקודית של המוח המתבטאת בחשיבה, בזיכרון, ביכולת ההתמצאות, בקבלת החלטות ובהתנהגות בלתי מבוקרת ומסוכנת לעצמו.
מאפיינים עיקריים של תשושי נפש
– בעיות בחשיבה (קוגניציה) ובזיכרון – בעיקר לטווח הקצר, דיבור חזרתי, קושי בזיהוי אנשים ובזכירת שמותיהם, קושי בזכירת אירועים שהתרחשו לפני זמן קצר וכן תאריכים או משימות שיש לבצע.
– קשיי תקשורת – קשיים בהבנה ובקיום תקשורת תקינה עם הזולת, קושי להבין הוראות, התבטאות לקויה, בלבול, שפה ההולכת ונעשית דלה יותר עם הזמן.
– בעיות התמצאות – בלבול ביחס לזמן ולמקום, נטייה ללכת לאיבוד.
– קושי בתפקוד יומיומי – בביצוע פעולות תפקודיות אישיות בסיסיות ומטלות הבית.
– שינויים התנהגותיים ורגשיים – המתבטאים בחרדה, דיכאון, חוסר שקט מוטורי ונפשי, מחשבות שווא, פרצי כעס ואגרסיות ללא סיבה.
מאפיינים עיקריים של תשושי נפש
– בעיות בחשיבה (קוגניציה) ובזיכרון – בעיקר לטווח הקצר, דיבור חזרתי, קושי בזיהוי אנשים ובזכירת שמותיהם, קושי בזכירת אירועים שהתרחשו לפני זמן קצר וכן תאריכים או משימות שיש לבצע.
– קשיי תקשורת – קשיים בהבנה ובקיום תקשורת תקינה עם הזולת, קושי להבין הוראות, התבטאות לקויה, בלבול, שפה ההולכת ונעשית דלה יותר עם הזמן.
– בעיות התמצאות – בלבול ביחס לזמן ולמקום, נטייה ללכת לאיבוד.
– קושי בתפקוד יומיומי – בביצוע פעולות תפקודיות אישיות בסיסיות ומטלות הבית.
– שינויים התנהגותיים ורגשיים – המתבטאים בחרדה, דיכאון, חוסר שקט מוטורי ונפשי, מחשבות שווא, פרצי כעס ואגרסיות ללא סיבה.
דוגמה על התנהלותו של תשוש נפש
זאב, בן 88 מוגדר כתשוש נפש בעקבות דמנציה קלה עד בינונית ומתגורר בדיור מוגן. מה שמאפיין את התנהגותו הן שאלות החוזרות שוב ושוב: "איזה יום היום?", "איפה אני נמצא?. הוא מסוגל ללכת, לאכול ולבצע פעולות בסיסיות בעצמו, אולם זקוק להדרכה ולהכוונה, מתקשה לנהל שיחה רציפה וסובל משינויים תכופים בהתנהגותו ובמצבי הרוח שלו. עם זאת, הוא אינו מודע לקשייו ומתעקש שאינו זקוק לעזרה.
הצוות הטיפולי מנסה לשמור אתו על שגרה קבועה ומרגיעה, עוזר לו בפעילויות יומיומיות, מתקשר אתו עם חיוך ומכוון אותו בצורה עדינה. הוא מוודא שאינו מסכן את עצמו ועוזר לו לקחת את תרופותיו כפי שצריך ובזמן.
השלכות מאפיינים אלו על חייהם של תשושי הנפש
לפי הניסיון המקצועי רב השנים שלנו בנוגע לבתי אבות לתשושי נפש, אנחנו רואים בפועל עד כמה תשישות נפש משפיעה על חיי האדם שלוקה בה. אנחנו יכולים אפילו לומר, שתשישות הנפש משנה את חיי האדם ואת איכות חייו בצורה קיצונית בכל ההיבטים: נפשיים, קוגניטיביים, תפקודיים וחברתיים.
ככל שהירידה הקוגניטיבית מחמירה, כך נפגעת עצמאות האדם והשליטה שלו על חייו. מצב זה פוגע מאד בתחושת הבטחון של האדם, בכבודו העצמי וגורמת לו חרדה ובלבול.
הוא נעשה יותר ויותר תלוי בזולת, מבודד חברתית ולעיתים גם משפחתית ומרגיש שהוא מאבד את הקשר עם עצמו ועם העולם שהכיר.
המגמה המרכזית בטיפול בתשושי נפש
השירותים המתקדמים בטיפול בבתי אבות לתשושי נפש דוגלים בטיפול הוליסטי ומותאם אישית: תוכנית הטיפול מבוססת על היכרות עם אישיותו של הקשיש, תחומי העניין שלו, תחביביו, מקצועו בעבר, התרבות שממנה הגיע וכדו'. קיימת חשיבות רבה לראיית האדם שמאחורי ההגדרה של "תשוש נפש" והבנת הצרכים האנושיים והתרבותיים שלו.
הראייה המתקדמת יוצאת מתוך הנחה, שהמטרה בטיפול בתשוש הנפש אינה רק "להשאירו בחיים", אלא לספק לו סביבה תומכת עם גירויים קוגניטיביים, רגשיים, פיזיים וחברתיים שיעזרו עד כמה שאפשר לשמר את תפקודיו ולמנוע החמרה במצבו הכללי המורכב. השאיפה היא לאפשר לתשוש הנפש לחיות באיכות חיים הטובה ביותר עבורו, בביטחון רגשי ובצורה מכובדת.
מה כוללים השירותים המתקדמים בבתי האבות לתשושי נפש?
טיפול רפואי וסיעודי 24/7
בבתי האבות המתקדמים לתשושי נפש מספקים טיפול רפואי לאורך כל היממה. הצוותים הסיעודיים כוללים רופאים גריאטריים ופסיכיאטרים, אחיות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכדו'.
הצוותים הרפואיים והפרא רפואיים עוברים הכשרות ייעודיות לטיפול בתשושי נפש בהיבטים הפיסיים, הרגשיים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים האופייניים להם.
חלק מהשירותים המתקדמים כוללים חיישנים לזיהוי נפילות, מערכות לניטור שינה ומערכות העוקבות אחרי שינויים במצב הבריאותי.
כמו כן, קיימת אפליקציות תקשורת מיוחדת עם המשפחה, שדרכה מעדכנים באופן שוטף על מצב קרוב המשפחה ועל שינויים במצבו.
התאמת תזונה באופן אישי לכל דייר
תשושי הנפש סובלים גם ממחלות רקע נלוות שיש לקחת אותן בחשבון בטיפול הרפואי בהם ובתזונה שלהם. כמו כן, לכל אחד יש מאכלים שהוא אוהב או רגיל לאכול.
בשל כך, מכינים לכל דייר תפריט תזונה אישי בפיקוח דיאטנית קלינית, הלוקח בחשבון את כל האלמנטים הללו.
בניית תוכניות טיפול בהתאמה אישית
בתי אבות מתקדמים לתשושי נפש שמים דגש רב על פיתוח תוכניות טיפול המותאמות אישית לכל דייר, בהתאם למצבו הפיסי, הקוגניטיבי והרגשי ובהתאם לרקע שממנו בה, לתחומי העניין שלו ולאישיותו הייחודית.
מותאמים לו טיפולים ופעילויות יומיות לשימור הזיכרון והיכולות החשיבתיות והשפתיות, טיפולים קבוצתיים, פעילויות תרפויטיות בתחומי האומנויות השונים, פעילות עם בעלי חיים וכדו'.
ליווי פסיכולוגי
תשושי הנפש זקוקים לתמיכה רבה בצד הנפשי ולכן מוצע להם ליווי פסיכולוגי כדי להקל על החרדה, הדיכאון ותחושת הבלבול המאפיינים אותם.
קיום פעילות חברתית ותרבותית
כדי ליצור בדייר תשוש הנפש תחושת שייכות, לשמר עניין ומשמעות בחייו ולעודד את התקשורת שלו עם דיירים אחרים, שם בית האבות דגש רב על קיום פעילויות חברתיות ותרבותיות ואף על שילוב של מתנדבים במגוון גילאים במפגשים עם הדיירים.
עיצוב סביבה בטוחה ורגועה
תשושי הנפש, שעולמם הרגשי והנפשי הינו עדין ביותר, חייבים להימצא בסביבה המותאמת למגבלותיהם.
הסביבה בה הם חיים צריכה לשדר שלווה ורוגע, מעוצבת בצבעים רגועים, בעלת תאורה רכה, שילוט ברור, גינה סגורה למניעת יציאה החוצה, הרחקת סיכונים בטיחותיים לנפילות וכדו'.
חדרים לגרייה חושית (סנוזלן)
בחלק מבתי האבות לתשושי נפש קיימים חדרי "גרייה רב-חושיים טיפוליים" (הנקראים – סנוזלן), שלהם ערך טיפולי רב.
הם מאופיינים בסביבה רגועה, בטוחה ומלאה בגירויים חושיים שונים, כמו: אורות מרגיעים, כורסאות רכות, קירות בעלי מרקמים שונים להפעלת חוש המישוש, מוזיקה מרגיעה, ריחות ארומטיים נעימים וכדו'. מטרתו של חדר זה הוא הרגעה וויסות חושי, עידוד תקשורת לא מילולית וגירוי חושי מבוקר.
ליווי למשפחות ושילובן בתהליך הטיפולי
בבתי אבות לתשושי נפש מבינים כיום עד כמה חשוב לתמוך גם במשפחתו של תשוש הנפש ולהעניק לה מערך תמיכה, הכולל ייעוץ אישי וליווי רגשי. כמו כן מתנהלות קבוצות תמיכה וסדנאות להתמודדות משפחתית עם דמנציה. זאת, בנוסף לשילוב המשפחה בתהליך הטיפולי ובקבלת החלטות טיפוליות.