כיצד אובדן עצמאות משפיע על בריאות הנפש של הקשישים

שינוי הדימוי העצמי

כשקשיש שהיה עצמאי ופעיל מאבד את העצמאות שלו – משתנה אצלו גם הראייה העצמית והדימוי העצמי שלו סופג מכה קשה.

הוא חווה את עצמו שונה, חלש יותר, תלותי ונתון לעזרת אחרים.

גם תפיסתו בעיני משפחתו משתנה והוא חש אובדן וצער על השינוי הזה בחייו.

ישנם גם אנשים, שכל חייהם לא אהבו (או לא היו מסוגלים) לבקש עזרה וכעת כשהם נעשים מוגבלים – הם מרגישים נבוכים ומושפלים מעצם העובדה שנעשו תלותיים.

למרות שזו ראייה לגמרי סובייקטיבית ולא אובייקטיבית שאובדן עצמאות גורם לאדם להיות בעל ערך נמוך יותר, עדיין תחושת הרווחה האישית של הקשיש נפגעת מכך.

זוהי תופעה ידועה שקשישים רבים סובלים מדימוי עצמי נמוך כתוצאה מהירידה בעצמאותם.
בשל כך, הם אינם מוכנים לקבל עזרה ותמיכה לתקופה ארוכה ככל האפשר, עד שהם לא יכולים להמשיך את חייהם ללא עזרה או מסכנים את עצמם בהיותם לבד או ביציאתם באופן עצמאי מחוץ לבית.

תחושה של איבוד שליטה

אחת התופעה השכיחות של ירידה בעצמאות היא, שהקשיש מרגיש שהוא מאבד שליטה על חייו ולעיתים גם מאבד שליטה על יכולתו להחליט החלטות עצמאיות.

כל אדם רוצה שתהיה לו תחושת שליטה בחייו. ולכן, תחושה של איבוד שליטה הינה תחושה קשה מאד המשפיעה באופן שלילי על מצבו הנפשי של הקשיש.

כשהקשיש נוכח לדעת שהוא זקוק לעזרה מאחרים כדי שהצרכים הבסיסיים שלו יתמלאו – אי אפשר להאשים אותו שהוא חש שהוא לא אחראי על עצמו יותר.

תחושות חרדה

אובדן עצמאות עלול לגרום להתפתחות חרדה אצל קשישים לגבי המשך חייהם ומידת השליטה שלהם על בריאותם ועל הרווחה שלהם.

כשמתחילה ירידה בעצמאות בשל קשיים בריאותיים, תפקודיים, קוגניטיביים וכדו' – מתעוררים פחדים וחרדות לגבי מה יהיה בעתיד, האם תהיה עוד הדרדרות ומה המשמעות של כל המצב לעתיד הקרוב והרחוק יותר.

השהייה המרובה בבית מגבירה עוד יותר את החרדות ועלולה גם להביא להתפתחות דיכאון.

הקשיש מרגיש מוגבל פיזית, נפשית ותפקודית וכן כיצד החופש שלו לשלוט בחייו ובהחלטותיו אט אט מתחיל להילקח ממנו.
תחושות אלו רק מזינות את המצב הנפשי הקשה.

יוצר בידוד חברתי ובדידות

אחת ההשפעות הדומיננטיות ביותר של ירידה בעצמאות או אובדן עצמאות בקרב קשישים היא בידוד חברתי.

קשיש אשר צריך את עזרתו המלאה או החלקית של מישהו אחר (חבר, בן משפחה, מטפל וכדו') כדי להביאו לפעילות חברתית ואינו יכול ללכת אליה באופן עצמאי – יכול למצוא את עצמו פחות ופחות בוחר ללכת לאותם אירועים חברתיים, מועדון או הרצאה.

זוהי בהחלט השפעה שלילית על מצבו הנפשי של הקשיש מכיוון, שכל המחקרים מצביעים על כך שחשוב שהקשישים יהיו כמה שיותר בחברה.
זאת, כדי להפיג את בדידותם, כדי לשמור על בריאותם הקוגניטיבית וכדי לתת מענה לצורך האנושי להשתייכות ולתקשורת.

ללא קשרים משמעותיים שגרתיים הקשיש עלול להסתגר בביתו ולפתח סממני דיכאון וחרדה.

מניעת אפשרות לעסוק בתחביב או בפעילות אהובים

בגיל השלישי יש זמן לפתח תחביבים חדשים או להגביר את העיסוק בפעילויות ובתחביבים שבעבר לא היה זמן להשקיע בהם.

אובדן עצמאות או ירידה בעצמאות עלולים לגרום לכך שהקשיש לא יוכל לעסוק בהם ולחוות אותם בשל בעיות ניידות או בעיה בריאותית המרתקת אותו לבית.

יכול להיות שהקשיש יוכל להיות באותה פעילות, אך בשל מגבלותיו יוכל להיות נוכח רק חלק מהזמן או לעשות רק חלק מהדברים בשל מגבלות רפואיות, דבר שגם עלול לפגוע בהנאתו ובעיסוקו בתחביב.